הסיפור של
המשפחה של בנימין
הסיפור של
משפחת מזרחי
הסיפור של משה
בנימין ואשתו דיצה הם הסיפור הקלאסי של ארגון "לחם וחלב"
בנימין הוא מחנך גדול הרבה שנים המתפרנס מהוראה ומסירת שיעורים, הוא בן כ-45.
אשתו דיצה עבדה במשרה מלאה וקיבלה משכורת של 6000 ₪.
שכל זה היה עד לאחרונה...
דיצה עזבה את העבודה, כי לצערנו התגלה אצלה מחלה קשה מאוד הדורשת טיפול מקיף ויקר בחו"ל ההוצאות מסתכמות במאות אלפי דולרים. בנימין ודיצה לא חלמו שיגיעו למצב הזה, והם רוצים מאוד להתמודד לבד, אבל הם לא יכולים, זה גדול מידי עליהם,
אבל הם נושכים שפתיים ועושים מאמצים גדולים לשמור על איזון ושפיות, הם לא רוצים הרבה,
הם רק מבקשים שבתקופה של ה-10\12 חודשים הקרובים שהם ישהו בטיפולים בחו"ל הילדים יוכלו לקנות במכולת לחם וחלב.
ולכן הם פנו אלינו, ואנחנו פונים אליכם, לעזור להם, הם השכנים שלכם, הם גרים אצלכם בחולון, אנחנו מבקשים את תמיכתכם בסך 290 ₪ ל-12 חודשים.
רמקולים כבר צועקים ברחובות, מודעות ממוסגרות בשחור עבה, הרכב של חברא קדישא מגיע וקהל מתאסף למטה. המומים הם הולכים ללוויה, לא מעכלים בכלל, המח מסרב לקלוט- -
כעת הם יושבים שבעה. אמא צדיקה וששה ילדים שעדינות מיוחדת על פניהם, הגדולה בת שתים עשרה וחצי והקטנה בת שנה. משפחה יקרה שאבא היה כל עולמם, ואפילו בר מצווה לא זכו לחגוג יחד איתו. משפחה שהתמודדה עד עכשיו בשקט ובגבורה וכעת נשברה משענתה. מי ינחם אותם, מי ייתן את הכח, מי יהווה גב איתן במקום אבא?
האמת הצועקת עונה 'אף אחד'. אין בעולם תחליף, אין נחמה. וכמה שהמילים ההאלו נוראיות ונכונות – אין זה סותר את הקריטיות בעזרה שכן נוכל להגיש. התרומה שלנו שווה המון. היתמות תישאר אבל לפחות תוסר העניות, רבי גבריאל ז"ל נשא את הדחקות על כתפיו הרחבות- אסור שהצרה הזאת תיפול על האלמנה. ההתמודדות היא גם כך מעל ומעבר- אסור, אסור שמצוקה כלכלית תבזבז כוחות שאינם.
משפחתו של רבי גבריאל ז"ל לא מבקשת. זה נוגד את הצניעות והעדינות בה חונכו, ארגון 'לחם וחלב' מבקש בשבילם, ומה הוא מבקש בשבילם, טיולים, מסעדה בשרית, ממתקים- - - לא, לא, לא, בסך הכל מבקשים את המצרך הבסיסי ביותר שהוא 'לחם וחלב': תבינו הנתינה שלכם קריטית. בבקשה, בבקשה! חוסו!- - -
לעמותת 'לחם וחלב'
שלום רב
אני פונה אליכם בשמי המלא ומבקש בכל לשון של בקשה לא לפרסם את פרטיי האישים כפי שתבינו מתוך הסיפור שאכתוב לכם כעת
שמי ....... גר בעיר תל אביב, התחתנתי והבאתי 4 ילדים כן ירבו, לפרנסתי עבדתי כרואה חשבון, פתחתי עסק פרטי בעשר אצבעותיי, כך עבדתי מספר שנים טובות, לפני כשנה בערך בני בן ה 9 לא הרגיש כל כך טוב, היה לו חום והקאות, הלכנו איתו אל הרופא לבדיקה רגילה, מיד כשקיבלו את התוצאות הפנו אותנו לבית החולים, תחילה לא הבנו על מה ולמה, בסך הכל ווירוס קטן. כשנפגשנו עם הרופא חשך עלינו עולמנו, לצערנו גילו את המחלה הארורה אצל בני בדם. אני פשוט זוכר שמרגע זה כל החיים שלי התחלקו לשתי חלקים לפני המחלה של בני, ולאחר המחלה של בני, בתחילה נסתי להמשיך ולהפעיל את העסק שלי מרחוק תוך כדי הטיפולים הקשים שבני עובר, אך כידוע כשהראש חולה אז כל הגוף לא עובד היה ממש כך בעסק שלי, כשאני לא נמצא התחיל בלאגן, ודוחות שלא הוגשו בזמן וכו' וכו', מס' לקוחות כבדים שלי פשוט עזבו אותי, עד שלצערי הרב נאלצתי לסגור את העסק שלי לפני כ5 חודשים.
בהתחלה ניסנו לצמצם בהוצאות ורק מה שחייב ואין ברירה קונים, לאחר מכן התחלתי בהלוואות מהבנק כי הייתי חייב לחיות ויותר מזה יש לי הוצאות של ילד חולה בבית...
לאחר מכן גלגלתי כסף בשוק האפור, וכיום אני שקוע בחובות כבדים, עם איומים בטלפון כל יום, ובעוד שאני נמצא לצד מיטתו של בני בבית החולים שנמצא כעת במצב קשה מאוד.
על הארגון שלכם התוועדתי דרך אישה במיון שסיפרה לי שהיא נתמכת על ידכם.
חשוב לציין אני הייתי אדם אמיד, מסודר, שתמיד עוזר ונותן, אני לא מסוגל ללכת לשום חלוקה ולקחת משם דברים אני פשוט מתבייש שאני מעדיף לרעוב ולא לעבור את המסכת ההשפלה הזאת שלקבל סל מצרכים לדלת ביתי.
נהנתי מאוד מצורת התמיכה שלכם ובעיקר מהרעיון הנפלא שהוא מדבר בדיוק אלי....
אנא, אבל אנא ממכם אל תשיבו את פני ריקם ותמכו בי במצרך החשוב הזה, כי אני זקוק לו מאוד מאוד, וזה פשוט חלום בשבילי ואני לא מאמין שאני הגעתי פשוט לכזה מצב.
מצו"ב פרטי הת.ז. שלי, וכן הבקשת תמיכה, וכן כל הפרטים הרפואיים של בני.
מצפה לתגובה ממכם.....
----------